ב"ה
תהליכי שינוי זהות ועובדה רגשית בקרב אוכלוסיית מיעוט לא מערבית
א. רקע
22% מהיהודים בישראל מגדירים עצמם כדתיים-לאומיים. 50% מבוגרי הישיבות התיכוניות לומדים לימודי המשך תורניים, בישיבה גבוהה או בישיבת הסדר (הרמן ואחרים, 2014). בישראל 64 ישיבות הסדר, בהן לומדים כ-10,000 תלמידים, ו-20 ישיבות גבוהות, בהן לומדים כ-3,000 תלמידים (איגוד ישיבות ההסדר – האתר לבני ישיבות ההסדר, 2019; איגוד הישיבות הגבוהות, 2019). ממחקר שנערך לגבי מידת השייכות לציבור הדתי-לאומי, נמצאו הישיבות כסוכנות חברות בעלות השפעה (הרמן ואחרים, 2014). אוכלוסיית תלמידי השיבות הדתיות לאומיות ובוגריה, לא נחקרה כמעט לגמרי (גפן, 2017). לפיכך לא מפתיעה העובדה שלא נמצאו נתונים מדויקים בעניין. אך בוגרים רבים מישיבות אלו, בוחרים ללמוד באקדמיה. מחקריהם של שרלו (שרלו,2007) מוזס (מוזס,2009), וגייגר (גייגר, 2013) היו לבסיס למיפוי של עולם הישיבות הלאומיות, שנעשה לאחרונה על-ידי אלטמן וגפן. הם מצאו שהגורם המבחין היסודי, הוא היחס שמרני לעומת יחס פתוח לתרבות המודרנית (גפן, 2017; אלטמן, 2017). אחד הקריטריונים המבדילים בין הזרם השמרני לפתוח הוא היחס למחקר האקדמי (גפן, 2017).
ב. מודל הזהות החברתית של שינוי הזהות (Social Identity Model of Identity Change)
ההתפתחות המקצועית, היא תהליך התפתחותי של שינוי, הנע על ציר שבין העבר דרך ההווה ועד לעתיד (Obodaru, 2012). שינוי זה רחוק מלהיות פשוט, משום שהוא אינו תובע רק כישורים קוגניטיביים, אלא גם הפנמה של התנהגויות וערכים, המוטבעים בזהות העתידית, זו שטרם נרכשה Dukerich, 2001)). תהליך הבניית זהות עתידית, נבנה פחות מרכיבים של עשייה נקודתית, ויותר מרכיבים של התחושה הכללית הנובעת מן העשייה, הנוצרת מהמחשבה על מה שהפרט חושב שהוא יכול להיות Ibarra & Barbulescu, 2010)ׂׂ). אכן נמצא, שבעלי תחושה בהירה ביחס לזהות המקצועית העתידית, דיווחו על רמות גבוהות יותר של מוטיבציה תעסוקתית (Ibarra, 1999). לפיכך, יש לראות ברכישת תפקיד-מקצועי, או במעבר מאחד לשני, תהליך הדורש הבנייה מחדש (Re-construction) של העצמי (Bentley, Peters, Haslam & Greenaway2019). כיצד מתרחש תהליך ההבניה הזה? ומה המחסומים המקשים על התרחשותו?
טדג'פל וטורנר טענו שהבניית העצמי, קשורה להזדהויות שלהם עם אחרים .(Tajfel & Turner, 1979)לפי תיאורית הסיווג העצמי Self-categorization theory)) העצמי מובנה ומובנה שוב מחדש באופן קבוע, בהתאמה להקשר הסביבתי Oakes & Haslam, 1994)). מודל הזהות החברתית של שינוי הזהות (SIMIC), מתאר כיצד אנשים בעלי מקורות זהות חברתית (המעניקים לאדם גישה למגוון רשתות תמיכה והגדרות עצמיות) רבים יותר, יצליחו לנווט את דרכם באירועים מכונני זהות כגון: הורות, חינוך, מחלות או פרישה
Iyer,Jetten, Tsivrikos, Postmes & Haslam, 2009); Steffens, Cruwys, Haslam Jetten & Pachana, 2012 Jetten & Haslam, 2016 ; Praharso,Tear & Cruwys, 2017 ;Tabuteau-Harrison,Haslam & Mewse, 2016
Haslam et. al., 2019 ;Ng, Haslam, Haslam & Cruwys, 2018). בכדי להסביר עובדה זו, העלו חוקרים שתי השערות. לפי האחת, גישה לזהויות חברתיות מרובות, מעלה את הסבירות שחלק מן הזהויות ישארו לאחר השינוי, ובכך מסייעת לתחושת ההמשכיות בזהות. השערה נוספת היא שקשר עם אנשים שונים מהבטאים בחייהם זהויות שונות, מהווה פלטפורמה נוחה וחזקה להתפתחות זהות חברתית חדשה (Jetten, Haslam, Iyer & Haslam, 2009). כהמשך להשערה הראשונה, בדבר ההמשכיות בזהות, נמצא שפרטים שמצאו פרטים אחרים, שיכלו לשמש להם מודל לזהות העתידית אותה הם מבקשים להשיג, חווים תחושת המשכיות רבה יותר, בין העצמי הנוכחי לבין העצמי העתידי ;Morgenroth,Ryan & Peters, 2015) Peters, (Ryan & Haslam, 2015. אחד החסמים שנמצאו כמקשים על תהליך הבניית הזהות, הוא חוסר המשכיות בזהות-התרבותית ( .( Bentley, Peters, Haslam & Greenaway, 2019 ;Cultural identity discontinuity
עבודה רגשית ((Emotional labor
הסוציולוגית ארלי הוכשצילד טבעה את המונח "עבודה רגשית" ( L.Eׂ). מושג זה מתאר תהליכים נפשיים, במהלכם עובדים, עלולים לאבד תחושת זהות אותנטית וקוהרנטיות פנימית לערכים והרגשות שלהם, לטובת הבעת הרגשות ההולמים את הארגון או התפקיד (Hochschild, 1983). תהליכים אלו מתבצעים באמצעות "וויסות רגשות" (emotion regulation). ויסות הרגשות הוא תהליך ניהול של רגשות, באמצעות שתי אסטרטגיות – "משחק עמוק" ו"משחק על פני השטח" (surface and deep acting) ;Grandey, 2000) בוקק-כהן & בן-אשר, 2018). משחק עמוק הוא צורה מוקדמת בזמן של וויסות רגשי, המתרחשת עוד לפני שמתעוררות התנהגויות, חויות, או תגובה פיזיולוגית (Gross,1998). מטרתו לשנות את המצב או תפיסת המצב (;Grandey, 2000 Gross,1998). לשם כך, נדרש הפרט לישר (align) רגשות אמתיים. זאת באמצעות הפניית תשומת-הלב לדברים חיוביים, במטרה לעורר את הרגש הנדרש (attentional deployment), או להעריך מחדש את המצב, בכדי להגיע לרגש זה cognitive change); Grandey, 2000). משחק על פני השטח, ממוקד בתגובה של ויסות רגשות כאשר הרגש כבר התפתח. זה לא כרוך בהתאמה של רגשותיו בפועל, אלא מתייחס לניהול הביטוי הרגשי. אנשים העוסקים בפעילות פנים משטח לובשים למעשה מסכה. הם מתאימים את התגובה הרגשית על ידי דיכוי, הגברה או זיוף רגשות (Grandey, 2000; Gross,1998; Totterdell & Holman, 2003ׂׂ). הפער שבין הרגשות האותנטיים לבין הרגשות המובעים באמצעות תהליכי הוויסות הרגשי יוצר את המתח-הרגשי (emotional dissonance)
(Hochschild, 1983; Rafaeli & Sutton, 1987; Hu¨lsheger & Schewe, 2011). למתח השפעות רבות על הן על הרווחה הנפשית (דלדול האגו, תחושה של חוסר אותנטיות, רגשות שליליים ועוד), והן על הישגים קוגנטיביים (למשל משימות זכרון וקבלת-החלטות) (מקורות 363 למטה). חוסר אותנטיות, מובילה בתורה לתחושות דכאון ולחץ Erickson & Wharton, 1997)). אם מחקר מטה-אנליזה מצא כי קיים הבדל משמעותי בין משחק עומר למשחק על פני השטח. כאשר משחק על פני השטח נמצא כחמור יותר מבחינה רגשית (Hu¨lsheger & Schewe, 2011). כמו כן, מחקר שנערך על אחיות מהגרות באנגליה, ובדק את התקדמותן המקצועית, מצא שהן חוות צורך בעבודה רגשית, הנובעת מסטריאוטיפים והנחות מוקדמות בנוגע לכישוריהן. במהלך העבודה הרגשית האחיות נעשו שימוש בכלים שונים כולל הפנמת אותם הסטיריאוטיפים שהופנו אליהן. מצב זה פגע ביכולת הקידום המקצועית של האחיות (Batnitzky, & McDowell, 2011).
מחקר זה מבקש להתייחס לאוכלוסיית מחקר ייחודית, המתאפיינת – ביחס למחקר הנוכחי – בארבעת האפיונים הבאים:
א. היא אינה שייכת לתרבות המערבית באופן מלא.
ב. חלקים ממנה מסתייגים באופן מוצהר מהתרבות האקדמית.
ג. היא תרבות מיעוט.
לפיכך שאלות המחקר הן:
א. ביחס למודל הs.m.i.c. האם דמות מודל הסותרת את הזהות העתידית, מקשה על תהליך שינוי זהות?
ב. ביחס לנ"ל. האם מודל זה מתאר את התהליכים המתרחשים גם בתרבות לא מערבית?
ג. ביחס לנ"ל. האם עובדת היות אוכלוסיית המחקר מיעוט, מגבירה את הקושי בתהליך שינוי הזהות?
ד. ביחס לעבודה הרגשית. האם הנושאים הנידונים בשלושת שאלות המחקר הנזכרות, מובילים להגברת השימוש בתהליכי וויסות רגשי?
ביבליוגרפיה
Batnitzky, A., & McDowell, L. (2011, 3). Migration, nursing, institutional discrimination and emotional/affective labour: ethnicity and labour stratification in the UK National Health Service. Social & Cultural Geography (12:2). doi:DOI: 10.1080/14649365.2011.545142
Bentley, S. V., Peters, K., Haslam, S. A., & Greenaway, K. H. (2019). Construction at Work: Multiple Identities Scaffold Professional Identity Development in Academia. Frontiers in Psychology(10:628). doi:doi: 10.3389/fpsyg.2019.00628
Dukerich, J. (2001). Review role transition in organizational life: an identity-based perspective, perspective by blake E Ashforth. Academy of Management Review(26), 670-672.
Erickson, R. J., & Wharton, A. (1997). Inauthenticity and depression – Assessing the consequences of interactive service work. Work and Occupations(24), 188–213. doi: doi:10.1177/0730888497024002004
Fadjukoff, P., Pulkkinen, L., & Kokko, K. (2016). Identity formation in adulthood: A longitudinal study from age 27 to 50. Identity(16(1)), 8-23.
Grandey, A. A. (2000). Emotional regulation in the work place: A new way to conceptualize emotional labor. Journal of Occupational Health Psychology(5), 95-110. doi:doi:10.1037/1076–8998.5.1.95
Gross, J. J. (1998). The emerging field of emotion regulation: An integrative review. eview of General Psychology(2), 271–299. doi:doi:10.1037/1089 –2680.2.3.271
Haslam, C., Steffens, N. K., Branscombe, N. R., Haslam, S. A., Cruwys, T., & Lam, B. C. (2019). The importance of social groups for retirement adjustment: evidence, application, and policy implications of the social identitymodel of identity change: retirement adjustment and social identity change. Soc.Issues Policy Rev(13), 93–124. doi:doi: 10.1111/sipr.12049
Hochschild, A. (1983). The managed heart. Berkeley: CA: University of California Press.
Hu¨lsheger, U. R., & Schewe, A. F. (2011). On the Costs and Benefits of Emotional Labor: A Meta-Analysis of Three Decades of Research. Journal of Occupational Health Psychology(16:3), 361–389. doi:DOI: 10.1037/a0022876
Ibarra, H. (1999). Provisional selves: experimenting with image and identity in professional adaptation. Adm. Sci. Q.(44), 764–791.
Ibarra, H., & Barbulescu, R. (2010). Identity as narrative: prevalence, effectiveness, and consequences of narrative identity work in macro work role transitions. Acad. Manage. Rev.(35), 135-154.
Iyer, A., Jetten, J., Tsivrikos, D., Postmes, T., & Haslam, S. A. (2009). The more (and the more compatible) the merrier: multiple group memberships and identity compatibility as predictors of adjustment after life transitions. Br. J. Soc. Psychol(48), 707–733. doi: doi: 10.1348/014466608X397628
Jetten, J., & Pachana, N. A. (2012). Not Wanting to Grow old: A Social Identity Model of Identity Change (SIMIC) Analysis of Driving Cessation Among Older Adults. New York: NY: Psychology Press.
Jetten, J., Haslam, S. A., Iyer, A., & Haslam, C. (2009). Consequences of Giving or Receiving Help in the Context of Groups. In S. Sturmer, & M. Snyder, The Psychology of Prosocial Behavior (pp. 139-156). Oxford:Wiley-Blackwell.
Morgenroth, T., Ryan, M. K., & Peters, K. (2015). The motivational theory of role modeling: how role models influence role aspirants. goals. Rev. Gen. Psychol.(19), 465–483. doi:doi: 10.1037/gpr0000059
Ng, N. W., Haslam, S. A., Haslam, C., & Cruwys, T. (2018). How can you make friends if you don’t know who you are? A qualitative examination of international students’ experience informed by the social identity model of identity change. J. Commun. Appl. Soc. Psychol(28), 169–187. doi:doi: 10.1002/casp.2349
Oakes, P. J., & Haslam, S. A. (1994). Stereotyping and Social Reality. Oxford:Wiley-Blackwell.
Obodaru, O. (2012, 1 1). The Self Not Taken: How Alternative Selves Develop and How They Influence Our Professional Lives. Academy of Management Review(37(1)), pp. 34-57. doi:doi.org/10.5465/amr.2009.0358
Peters, K., Ryan, M. K., & Haslam, S. A. (2015). Marines, medics, and machismo: lack of fit with masculine occupational stereotypes discouragesmen’s participation. Br. J. Psychol (106), 635–655. doi:doi: 10.1111/bjop.12106
Praharso, N. F., Tear, M. J., & Cruwys, T. (2017). Stressful life transitions and wellbeing: a comparison of the stress buffering hypothesis and the social identity model of identity change. Psychiatry Res.(247), 265–275. doi: doi: 10.1016/j.psychres.2016.11.039
Rafaeli, A., & Sutton, R. I. (1987). Expression of emotion as part of the work role. Academy of Management Review(12), 23–37. doi:doi:10.2307/257991
Steffens, N. K., Cruwys, T., Haslam, C., Jetten, J., & Haslam, S. A. (2016). Social group memberships in retirement are associated with reduced risk of premature death: evidence from a longitudinal cohort study. BMJ Open (6). doi:doi: 10.1136/bmjopen-2015-010164
Tabuteau-Harrison, S. L., Haslam, C., & Mewse, A. J. (2016). Adjusting to living with multiple sclerosis: the role of social groups. Neuropsychol. Rehabil(26), 36–59. doi: doi: 10.1080/09602011.2014.993403
Tajfel, H., & Turner, J. C. (1979). An integrative theory of intergroup conflict. In W. G. Austin, & S. Worchel, The Social Psychology of Intergroup Relations (pp. 33–47). Monterey, CA: Brooks/Cole Pub. Co.
Totterdell, P., & Holman, D. (2003). Emotion regulation in customer service roles: Testing a model of emotiona llabor. Journal of Occupational Health Psychology, 55–73. doi:doi:10.1037/1076–8998.8.1.55
איגוד הישיבות הגבוהות. (16 06 2019). אוחזר מתוך http://www.igud.org/index.aspx?id=4158
איגוד ישיבות ההסדר – האתר לבני ישיבות ההסדר. (16 06 2019). אוחזר מתוך https://hesder.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA
אלטמן, א'. (02 04 2017). מפת עזר למיפוי מכליל של ישיבות עבור בוגרי שמינית. אוחזר מתוך נאמני תורה ועבודה: http://tiny.cc/mapat-yeshivot
בוקק-כהן, י', & בן-אשר, ס'. (6 2018). עבודה רגשית. לקסי קיי(9), עמ' 15-17.
גייגר, י'. (2013). האליטה הרבנית של הציונות הדתית לאחר ביצוע תכנית "ההתנתקות": קווים לצמיחתה ולמאפייניה. ב- מ' רחימי, מנהיגות והנהגה (עמ' 42-79). אלקנה-רחובות: מכללת אורות-ישראל.
גפן, א'. (2017). הישיבות העל-תיכוניות בציבור הדתי לאומי (הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר) מאפיניהן והשפעתן החינוכית. עבודה שוות ערך לתזה. ירושלים.
הרמן, ת', בארי, ג', הלר, א', כהן, ח', לבל, י', מוזס, ח', & נוימן, ק'. (2014). דתיים? לאומיים! ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
מוזס, ח'. (2009). מציונות דתית לדתיות פוסט מודרנית: מגמות ותהליכים בציונות הדתית מאז רצח רבין. עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן.
שכטר, א'. (2001). התפתחות זהות קוהרנטית במצב קונפליקטואלי: התפתחות דתית ומינית בקרב צעירים אורתודוקסים מודרניים. ירושלים: חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה.
שרלו, י'. (2007). האליטות הדתיות-לאומיות החדשות. ב- א' בן-רפאל, & י' שטרנברג, אליטות חדשות בישראל (עמ' 334-354). ירושלים: מוסד ביאליק.