ב"ה
תהליכי גיבוש זהות בקרב מבוגרים מקבוצת מיעוט לעומתית
א. תיאוריית הזהות הקלאסית של אריק אריקסון וג'יימס מרשיה
לדעת אריקסון, זהות היא "תחושה סובייקטיבית של אחידות מחייה ושל רציפות, שאני תופס כתחושת זהות" (אריקסון, 1987. עמ' 16). התחושה הזו מתהווה באמצעות דיאלוג בין הפרט לבין סביבתו. במהלכו הפרט מגדיר, או מזהה את עצמו, לאור מה שהוא קולט ומבין שסביבתו מזהה בו, ולאחר מכן הוא שופט את שפיטתם עצמה (אריקסון, 1987. עמ' 19). עיקרו של תהליך זה מתרחש בגיל ההתבגרות, ובמרכזו נדרש הפרט לאתגר: 'זהות אני' (Ego Identity) לעומת 'פזירות הזהות' (Identity Diffusion) (Erikson, 1950). ג'יימס מרשיה, ביצע אופרציונליזציה למשנתו של אריקסון. זאת באמצעות חלוקת מצבי הזהות לארבעה סטטוסים: השגת זהות (Identity Achievement), מורוטוריום (Moratorium), סגירות מוקדמת (Foreclosure), פזירות הזהות (Identity Diffusion) (Marcia, 1994). הסטטוסים הם תוצאה של יחס בין שני רכיבי זהות: אקספלורציה ומחויבות.
מחקרי זהות עדכניים: אקספלורציה והשגת זהות
בחינת מחקרי הזהות משנות השמונים ועד תחילת המאה, מלמדת על מגמה של הדגשת הרכיב האקספלורטורי של גיבוש הזהות (שכטר, 2001). הדגשת הממד החקרני שבגיבוש הזהות, הובילה לתפיסה שתהליכי גיבוש הזהות מתרשים במהלך כל החיים ( Fadjukoff, Lea, & Katja, 2016). גרגן Gergen)), הוסיף וטען כי האנושיות מורכבת מסתירות ודחפים שונים, זהו המצב הטבעי ולא הקונסיסטנטיות האריקסונית. 'השגת זהות' לדידו יהיה, אפשור של התנהגויות הנראות כסותרות, מבלי לאבד תחושה פנימית של יושר (Gergen, 1968). זורצ'ר (Zurcher) מתייחס בפירוט להשפעה הסביבתית על תהליך גיבוש הזהות. כיוון שהסביבה הפוסט-מודרנית רדופת שינויים – כך לפי זורצ'ר, הבניית העצמי איננה מבוססת על השתייכות למוסדות וקבוצות חברתיות. אלא תפיסה עצמית המסתגלת ומשתנה, תוך זיקה למוסדות אך לא מוגדרת על ידם. המאפיין העמוק של זהות זו הוא ה-self כדינאמי לעומת ה-self כאובייקט יציב אותו ראה מרסיה כהישג. זורצ'ר מכנה מצב זהותי זה בשם Mutable Self. הוא מצטט את בניס וסלייטר: Consistent self-concept is itself a disease"" (Bennis & Slater,1968 ;Zurcher, 1977). בשונה מזורצ'ר ג'יימס קוטה לא רואה במציאות הפוסט-מודרנית סתירה לתיאוריה האריקסונית. קוטה טוען, שאריקסון עצמו ראה בתיאוריה שלו (בשונה ממרסיה, שמדגיש את סטטוס "השגת זהות" כאולטימטיבי בלא תלות בהקשר הסביבתי), תיאוריה תלוית סביבה. קוטה מציין כי אכן נמדדה עליה שיעור בבני הזהות הדיפוזית בעידן הפוסט-מודרני. הוא רואה בעידן זה, בשונה מקודמו שעודד יציבות וקונסיסטנטיות, עידן המעודד זהות "דיפוזית מנוהלת":
Managed means reflexively and strategically fitting oneself into, and
maintaining oneself in, a community of strangers by meeting their
approval through the creation of the right impressions. (Côté, 1996, pg. 163).
ב. רקע
22% מהיהודים בישראל מגדירים עצמם כדתיים-לאומיים. 50% מבוגרי הישיבות התיכוניות לומדים לימודי המשך תורניים, בישיבה גבוהה או בישיבת הסדר (הרמן ואחרים, 2014). בישראל 64 ישיבות הסדר, בהן לומדים כ-10,000 תלמידים, ו-20 ישיבות גבוהות, בהן לומדים כ-3,000 תלמידים (איגוד ישיבות ההסדר – האתר לבני ישיבות ההסדר, 2019; איגוד הישיבות הגבוהות, 2019). ממחקר שנערך לגבי מידת השייכות לציבור הדתי-לאומי, נמצאו הישיבות כסוכנות חיברות בעלות השפעה. (הרמן ואחרים, 2014). אם כי הישבות מקדמות "השתייכות מובהקת", עולמן מורכב ממנעד רחב של אידיאולוגיות. גפן מצא ששה סוגים של ישיבות (גפן, 2017).
נתונים המתייחסים להתפלגות הגיל, מלמדים שככל שגיל האוכלוסייה עולה, רמת הדתיות יורדת (הרמן, ואחרים, 2014). בוגרים רבים שלמדו בישיבות גבוהות ובישיבות הסדר, בוחרים ללמוד באקדמיה (אוכלוסיית תלמידי השיבות הדתיות לאומיות ובוגריה, לא נחקרה כמעט לגמרי (גפן, 2017). לפיכך לא מפתיעה העובדה שלא נמצאו נתונים מדויקים בעניין). בחירה זו מובילה באופן טבעי, להיחשפות לתרבות המערבית, בגיל מבוגר יחסית, ולאחר שכבר עברו תהליך אינדוקטרינציה. למרות העניין הגובר בחקר תהליכי האקספלורציה, קיים חסר בידע על תהליכים דינאמיים אלו ( Cohen-Malayev, Assor & Kaplan, 2009). למרות המסורת האריקסונית הטוענת לאוניברסליות (Sneed, Schwartz, & Cross, 2006), רוב מחקרי הזהות הקודמים היו התמקדו בסטודנטים מערביים (Schwartz, 2005).
חקר מקרה ייחודי זה, מבקש להשלים חסרים אלו, ולהתחקות אחר תהליכי האקספלורציה שבמפגש של יהודים אורתודוקסיםבוגרים עם עולם האקדמיה המודרני, וצפוי להניב מידע חדש על תהליכי האקספלורציה, והתרחשותם בקרב אוכלוסייה לא מערבית-חילונית.
ג. מהי אקספלורציה?
אקספלורציה היא תחום דינאמי של סטטוס הזהות, המופיע במורטוריום, ובהשגת הזהות. הספרות מתייחסת לאוריינטציה פנימית Internally-orientated)) לעומת אוריינטציה חיצונית Externally) orientated) של חיפוש הזהות (Berman, Schwartz, Kurtines & Berman, 2001; Flum & Kaplan, 2006). אוריינטציה חיצונית משמעה, שהפרט מחפש אחר זהויות אפשריות במרחב התרבותי שלו (Marcia, 1980). אוריינטציה פנימית משמעה, שפרט מחפש מידע על עצמו, בתרבות הסובבת אותו על מנת לבצע בחירות כלשהן Grotevant, 1987)). לוקס, שוורץ, גוסנס ומיסוטן חיברו בין שני ממדי האקספלורציה, לבין הראיה את תהליכי גיבוש הזהות כדינאמיים (Ongoing), לכדי מודל מעגלי נרחב, הכולל חמישה ממדים. המעגל הראשון כולל את ממד האקספלורציה לרוחב In-breadth exploration)), במהלכו הפרט מחפש באופן אקטיבי זהויות שונות. ממד זה מוביל למחויבות (Commitment-making), המתייחס לדבקות בקבוצה של אמונות וערכים. ממדים אלו תואמים, לממדי האקספלורציה והמחויבות של מרשיה. המעגל השני מעמיק את המעגל הראשון, תוך בחינה מחודשת של הזהויות הנבחרות, ועומק המחויבות כלפיהן. מעגל זה כולל את ממד האקספלורציה לעומק ׁIn-depth exploration)), במהלכו נחקרות לעומק המחויבויות הקימות. ואת ממד ההזדהות המחויבותית Identification with commitment)) במהלכו העמקת המחויבות לכדי הזדהות עם העצמי. הממד החמישי, שאינו כלול במעגלי גיבוש הזהות, נקרא אקספלורציה חוזרת ונשנית Ruminative exploration)). מצב זה מוגדר כתהליך מעכב של גיבוש הזהות, ומאופיין בתחושות אי-וודאות וחוסר יעילות, כתוצאה מבחינה לא אדפטיבית וחוזרת ונשנית של שאלות זהותיות Luyckx, Schwartz, Goossens, Beyers & Missotten, 2011)). מחקר שערך ברזונסקי הוביל לניסוח של "מודל התהליך הכפול" (Dual-process model), לפיו מתקיימים שני תהליכים מקבילים של אקספלורציה. תהליכים שכליים (Rational process), ותהליכים אינטואיטיביים (Intuitive process) Berzonsky, 2011)). בעוד שהמודל של לוקס מלמד על השלבים המעגליים של תהליך האקספלורציה, המודל של ברזונסקי מלמד על הרכיבים של תהליך זה. הלוי וגרוס חידשו את שני ממדים בתהליך האקספלורציה, לאחד הם קראו אקספלורציה התנסותית (Experimental-exploration). כלומר, תהליך אקספלורטיבי המתרחש באמצעות התנסויות התנהגותיות, ולא באמצעות תהלכי רוחב או עומק קונטיביים. לשני קראו אקספלורציה מכוונת (Direced-exploration). כלומר, תהליך אקספלורטיבי המתרחש תוך הכוונה של דמות משמעותית לערכי "השגת זהות" מסוימים – מחד, אך אי קבלתם באופן עיוור – מאידך. אקספלורציה התנסותית יכולה להיות אקספלורציה לרוחב, אם הפרט לא מקבל את האידוקטורנציה, ואקספולורציה לעומק, במצב הפוך (Halevy & Gross, 2019). זאת לעומת היחס לאקספלורציה מכוונת במודל של מרשיה, שיהיה כאל סגירות מוקדמת (Marcia, 1966) . במחקר שערכו פדג'וקוף ועמיתותיה בקרב בוגרים בני 27-50, נמצא שקיימת התקדמות כללית לקראת סטטוס השגת הזהות (כך מצאו גם: (Topolewskam & Cieciuch, 2019 . כמו כן, הם מצאו שבפער השנים שבין 27-36, עלה אחוז הגברים, שהגיעו להשגת הזהות בנוגע לזהותם הדתית באופן ספציפי Fadjukoff,Pulkkinen &) Kokko, 2016). למרות שבדרך כלל, תחושות המצוקה המלוות את תהליכי האקספלורציה נמצאו ברמה הגבוהה היותר בשנות העשרים המוקדמות Palmeroni, at el., 2019)), לא מצאנו התייחסות מחקרית למצב בו מתרחש תהליך אקספלורטורי בשנות הבגרות, ולהיתכנות של קושי מיוחד במצב זה. לאור זאת עולה שאלה בדבר הקושי הייחודי שבהדגשת הרכיב האקספלורטורי בגיל זה. זאת ועוד, חוקרים רבים העלו את הדילמה של הרגרסיה (Regression dilemma), במהלכה מתרחשת רגרסיה מסטטוס זהות גבוה (השגת זהות, מורטוריום) לסטטוס זהות נמוך (פזירות הזהות, סגירות מוקדמת) (Fadjukoff,Pulkkinen & Kokko, 2016 ועוד). קרוגר ומרשיה העלו תמיהות לגבי התנאים שמובילים למצב זה Kroger & Marcia, 2011)). גרוס והלוי, בהמשך לממדי האקספלורציה שחידשו, הציעו שאקספלורציה התנסותית יכולה להוביל ממורטוריום לסגירות מוקדמת, כאשר הפרט לא מקבל את ההצעות של דפוס התנהגות חדש בו הוא מתנסה. גם אקספלורציה מכוונת עלולה להוביל לנסיגה זהה, כאשר לא מתקבלת עמדתו של מקדם האינדוקטרינציה, ומתבצעת נסיגה למקום בטוח, כגון עמדת ההורים (Halevy & Gross, 2019). לפיכך שאלות המחקר הן:
1. מה הם תהליכי האקספלורציה החדשים שימצאו בקרב הסטודנטים האורתודוקסים?
2. ייתכן ומתרחש תהליך נסיגה בסטטוס הזהות. כלומר, מעבר מסטטוס מורטוריום לסטטוס גיבוש זהות Halevy & Gross, 2019 ;Fadjukoff,Pulkkinen & Kokko, 2016)). האם כך הוא הדבר? ומה ההסבר לכך?
3. לימודי הישיבה מכווינים את התלמיד באופן אינדוקטריני, תהליך שמרסיה רואה כמוביל בהכרח לסגירות מוקדמת Marcia, 1966)), לעומתו הלוי וגרוס רואים כגיבוש הזהות Halevy & Gross, 2019)). כיצד רואים זאת בוגרי הישיבה שעברו לאקדמיה במבט לאחור?
4. תהליך זה מתרחש בגיל מבוגר יחסית. עבודה שעלולה להקשות על התהליך.
ביבליוגרפיה
Bennis, W. a. (1968). The Temporary Society. New York: Harper and Row.
Berman, A. M., Schwartz, S. J., Kurtines, W. M., & Berman, S. L. (2001). The process of exploration in identity formation: The role of style and. Journal of Adolescence(24), pp. 513-528.
Berzonsky, M. (2011). A Social-Cognitive Perspective on Identity Construction. In S. Schwartz, K. Luyckx, & V. Vignoles, Handbook of identity theory and research (pp. 55-76). New York: NY: Springer. doi:10.1007/978-1-4419-7988-9_25.
Cohen-Malayev, M., Assor, A., & Kaplan, A. (2009). Religious exploration in a modern world: The case of Modern-Orthodox Jews in Israel. Identity: An International Journal of Theory and Research(9(3)), pp. 233-251.
Côté, J. (1996). Identity: A multidimensional approach. (R. M. G.R. Adams, Ed.) Psychosocial development during adolescence, 130-180.
Erikson, E. (1950). childhood and society. new york: w. w. norton &company.
Fadjukoff, P., Lea, P., & Katja, K. (2016). Identity Formation in Adulthood: A Longitudinal. Identity: An International Journal of Theory and Research(16:1), pp. 8-23. doi:10.1080/15283488.2015.1121820
Fadjukoff, P., Pulkkinen, L., & Kokko, K. (2016). Identity formation in adulthood: A longitudinal study from age 27 to 50. Identity(16(1)), 8-23.
Flum, H., & Kaplan, A. (2006). Exploratory orientation as an educational. Educational Psychologist(41), pp. 99-110. doi:http://dx.doi.org/10.1207/s15326985ep4102_3
Gergen, K. (1968). Personal consistency and the presentation of the self. (C. G. Gergen, Ed.) The Self In Social Interaction, VOL 1: Classic and Contemporary Perspectives., 299-308.
Grotevant, H. D. (1987). Toward a process model of identity formation. Journal of Adolescent Research(2), 203–222. doi:http://dx.doi.org/10.1177/074355488723003
Halevy, G., & Gross, Z. (2019). Classic and Novel Exploration Styles in Religious Identity Formation:. Psychology of Religion and Spirituality(11:2), pp. 157-16. doi:http://dx.doi.org/10.1037/rel0000190
Kroger, J., & Marcia, J. E. (2011). The identity statuses: Origins, meanings, and interpretations. In Handbook of identity theory and research (pp. 31-53). New York: Springer:NY.
Luyckx, K., Schwartz, S., Goossens, L., Beyers, W., & Missotten, L. (2011). Processes of Personal Identity Formation and Evaluation. In S. Schwartz, K. Luyckx, & V. Vignoles, Handbook of Identity Theory and Research (pp. 77-98). New York: Springer, NY. doi:https://doi.org/10.1007/978-1-4419-7988-9_4
Marcia, J. E. (1966). Development and validation of ego-identity status. Journal of personality and social psychology. Journal of personality and social psychology(3(5)), 551-558.
Marcia, J. E. (1980). Identity in adolescence. In A. J, Handbook of adolescent psychology (pp. 159-187). New York: NY: Wiley.
Marcia, J. E. (1994). The empirical study of ego identity. Identity and development: a interdiciplinary approach, 67-81.
Palmeroni, N., Claes, L., Verschueren, M., Bogaerts, A., Buelens, T., & Luyckx, K. (2019). Identity Distress Throughout Adolescence and Emerging Adulthood: Age Trends and Associations With Exploration and Commitment Processes. Emerging Adulthood. doi:https://doi.org/10.1177/2167696818821803
Topolewska, E., & Cieciuch, S. (2019, 2 1). Modes of personal identity formation: A preliminary picture from the lifespan perspective. Personality and Individual Differences(138), pp. 237-242. doi:https://doi.org/10.1016/j.paid.2018.09.041
Zurcher, L. J. (1977). The mutable self. London: Sage Publications.
אריקסון, א'. (1987). זהות נעורים ומשבר. תל אביב: ספרית פועלים.
שכטר, א'. (2001). התפתחות זהות קוהרנטית במצב קונפליקטואלי: התפתחות דתית ומינית בקרב צעירים אורתודוקסים מודרניים. ירושלים: חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה.