ב"ה 26/01/20
טכניקת היומן: התמודדות עם שימוש מופרז באינטרנט באמצעות מענה ארוך טווח
מאת יוגב גלב
מבוא
טלפונים חכמים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו. לפי נתוני סקר של מכון המחקר "פיו" (Pew), בשנת 2018 ל-88% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל היה טלפון חכם (Taylor & Silver, 2019). ל-83% מבני הנוער בני 8-15 טלפון חכם בבעלותם. עם הגיל אחוז המחזיקים עולה, ומשתווה בגיל 15 (97%), לכלל האוכלוסייה (דו"ח מכון שריד, 2015). על פי דו"ח בזק לשנת 2019-2020 הגיל הממוצע לקבלת טלפון חכם ראשון בישראל הוא 10 (דו"ח בזק, 2019-2020). על פי דו"ח בזק לשנת 2018 43% מן ההורים בישראל, אינם מגבילים את צריכת המדיה הדיגיטלית של ילדיהם. נתון זה מדאיג, גם משום שהוא מגלם עלייה כמעט כפולה במספר ההורים שנוהגים באופן זה בהשוואה ל- 2017 (26%. דו"ח בזק, 2018). 26% מבני הנוער והילדים בגילאים 7-17 בישראל גולשים באינטרנט שש שעות ומעלה ביום (דו"ח מכון שריד, 2017). ועל פי דו"ח בזק ילדים בישראל בגילאי 8-12, גולשים באינטרנט 4 שעות בממוצע (דו"ח בזק, 2019-2020). בגילאי 7-12 ממוצע שעות הגלישה עומד על 2.7 שעות (דו"ח בזק, 2017). ב-2012 נערך מחקר בקרב 11,956 בני נוער, שאחת ממטרותיו הייתה לבדוק את אחוז המשתמשים שימוש פתלוגי באינטרנטpathological internet use .PIU) ). המחקר בוצע על-ידי שלושים חוקרים, ב-11 מדינות באירופה (כולל ישראל), ופורסם בכתב העת היוקרתי Addiction. נמצא כי בני הנוער בישראל ממוקמים במקום הראשון ביחס למשתנה הנ"ל. בעוד שבכלל אוכלוסיית המדגם ממוצע הסובלים מ-PIU עמד על 4.4%, בישראל הוא עמד על-11.8%(!) ((Durkee et al, 2012.
השלכות של שימוש רב במכשירי מדיה דיגיטליים
מחקרים רבים עומדים על ההשלכות של צפיה נרחבת במסכים[1]. יצוין שחלק מן ההשלכות הן חיוביות, המחקר הנוכחי ידון באלו השליליות ובתחום הרווחה נפשית. טוונגה (Twenge) ועמתיה ערכו מחקר שהתבסס על נתונים מסקרי אוכלוסייה בארצות הברית בקרב כחצי מיליון בני נוער. הם מצאו מתאם בין עלייה בשיעור מקרי הדיכאון ומחשבות אובדניות שהתרחשה בארצות הברית בין השנים 2010 – 2015, לבין שימוש במדיה דיגיטלית. עוד הם מצאו שבני נוער שצרכו מדיה דיגיטלית במשך שלוש שעות ביום או יותר, היו בסבירות של 34% יותר ללקות בתסמין אחד לפחות של מחשבה אובדנית (Twenge, Joiner & Martin, 2018). מחקר אחר בדק את השפעות הטלפון-החכם על אינטראקציה בין-אישית קבוצתית. נמצא שעצם נוכחותו של המכשיר (במצב רטט), על השולחן מפחיתה את רמת עניין ומידת הנאה וגורמת להסחת דעת, בהשוואה למצב בו הונחו המכשירים בקופסא על השולחן Dwyer, Kushlev & Dunn, 2018)ׂ). תחום אחר לגביו הולכות ומתגבשות ראיות מחקריות על השפעה שלילית של מסכים, הוא קשב (Attention). נמצא שעצם הימצאותו של טלפון חכם, שאינו שייך לנבדקים, מפחית את הביצועים הקוגניטיביים (משימות ניהוליות וזיכרון) של הנבדקים (2014 .(Thornton, Faires, Robbins & Rollins, ההגדרות המדעיות של תופעת השימוש המופרז באינטרנט לוטות בערפל. ה- 5-DSM הכניס את "הפרעת משחקי רשת" (Disorder Gaming Internet) , לרשימה של מצבים הדורשים מחקר נוסף .ארגון הבריאות העולמי צעד צעד נוסף קדימה וב- 11-ICD נכללת "הפרעת משחק – (Disorder Gaming) "הכוללת בין השאר – אך לא בהכרח, משחקי מחשב באינטרנט (גולדשמיט, 2019). במחקר ניסויי שפורסם בשנת 2015, חולקה אוכלוסיית המדגם לשלושה; "משתמשים כבדים", "לא משתמשים" ו"משתמשים שקבלו טלפון חכם לראשונה". על-פי מבחנים שבוצעו בתחילת תקופת המחקר, המשתמשים מהקבוצה הראשונה היו יותר אימפולסיביים והיפר-אקטיביים. לאחר שלושה חודשים הקבוצות הראשונה והשנייה נשארו במצב זהה, אך המשתמשים החדשים הפגינו יותר אימפלוסביות (Hadar, AEliraz, Lazarovits & Zangen ,2015).
התערבויות פסיכולוגיות מוכוחת מחקר להתמודדות עם שימוש מופרז באינטרנט
למרות שההוכחות להשפעות השליליות של שימוש מופרז באינטרנט מבוססות, מחקר מטה-אנליזה שפורסם ב-2017 העלה שעדיין אין הסכמה בספרות המחקרית ביחס ליעילותן של התערבויות פיסיכולוגיות Chun, Shim) &Kim, 2017). אף על פי שיש מספר משמעותי של מחקרים הדנים בהשפעות חיוביות של התערבויות להפחתת חומרת התמכרות לאינטרנט (Internet Addiction) בקרב מתבגרים (Chun, Shim &Kim, 2017; Kim & Noh, 2019), מחקר מטה אנליזה חדש שפורסם באוגוסט 2019 טוען שיש בנמצא רק שישה מחקרים שבחנו זאת בשיטת ניסוי עם בקרת אקראיות (Randomized Controlled Trial.Malinauskas & Malinauskiene, 2019). אם-כי אין להנחה זו עדיין ביסוס מחקרי יציב, מקובל לחשוב שטיפול ב-c.b.t יעיל יותר במצבי התמכרות לסמרטפון (Malinauskas & Malinauskiene, 2019).
על פי דיוויס המודל הקוגניטיבי התנהגותי מציע כי חשיבה מכלילה (generalized Thinking), עשויה להוביל לשימוש כפייתי באינטרנט כמנגנון בריחה פסיכולוגי בכדי להימנע מבעיות אמתיות (Davis ,2001). יאנג הציע לבקש מהמטופלים לשאת יומן, ולכתוב על רגשותיהם כאשר הם מחוברים לאינטרנט, וכאשר אינם מחוברים אליו (Young ,1999). מחקר ששילב תפיסתו של דייויס, עם זו של יאנג, נמצא כיעיל ( Hou, Xiong, Jiang, Song, & Wang ,2019 ; Malinauskas & Malinauskiene, 2019ׂ). סקירה קודמת של התערבויות פסיכוסוציאליות, בקרב ילדים הוכיחו כי התערבויות ארוכות יותר הניבו השפעות מובהקות סטטיסטית (Yeun & Han, 2016).
המחקר הנוכחי
המחקר הנוכחי מבקש להתמקד באוכלוסיית המתבגרים בשל הקושי החמור באופן יחסי, בו היא חווה את ההשלכות של השימוש המופרז באינטרנט Kim & Noh, 2019)). זאת, תוך כדי שכלול הטכניקה שהציע יאנג (Young ,1999), ומתן מענה לצורך בהתערבות ארוכת טווח (Yeun & Han, 2016). שכלול הטכניקה של יאנג יתבצע תוך התייחסות לשני רכיבים. הראשון, שימוש קבוע וארוך טווח ביומן, ולא שימוש חלקי. השני מתיחס לתוכן; בעוד שיאנג ביקש דיווח הנוגע רק לעולם הרגשות, המחקר הנוכחי יבקש דיווח על שלוש פרטרים הבאים: משך ותוכן השימוש בטלפון החכם ביום זה. הנקודות החיוביות שמוצא המשתמש בשימוש ביום זה. הנקודות הבעיתיות שמוצא המשתמש בשימוש ביום זה. מטרת הדגשת הפרמטרים הנזכרים היא להסב את הדגש מהתוכן הרגשי, לעולם התוכן שמוביל להגברת המודעת העצמית. זאת משום שמחקר שבחן את ההשלכות של סגנון הורות, סגנון התקשרות, יכולות ניהול עצמי ודימוי עצמי על התמכרות לטלפון- חכם, מציין שקיים קשר בין מודעות עצמית לבין דחיית סיפוקים, ולפיכך בעלי מודעות עצמית חשופים פחות לשימוש מופרז בסמרטפון Ching & Tak, 2017)). באמצעות שימוש יום יומי ביומן, המתיחס לתיאור התופעה, ולמחירים שבעטיה, החוקרים משערים שתכול ירידה בשימוש המופרז בטלפון החכם.
תועלת המחקר בעלת השלכות רבות. משום שבמידה ואכן שאלת המחקר תענה בחיוב, תוכח מהמנותו של כלי נגיש, יעיל וזול לטיפול בהתמכרות בסמטרפון.
ביבליוגרפיה
Ching, K. H., & Tak, L. M. (2017). The Structural Model in Parenting Style, Attachment Style, Self-regulation and self-esteem for smartphone addiction. Journal of Psychology & Behavioral Science(3(1)), 85-103.
Chun, J., Shim, H., & Kim, S. (2017). meta-analysis of treatment interventions for Internet addiction among Korean adolescents. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking(20(4)), 225–231. doi:doi:10.1089/cyber.2016.0188
Davis, R. A. (2001). A cognitive-behavioral model of pathological Internet use. Computers in Human Behavior(17(2)), 187–195. doi:10.1016/S0747-5632(00)00041-8
Durkee, T., Kaess, M., Carli, V., Parzer, P., Wasserman, C., Floderus, B., . . . Brunner, R. (2012). Prevalence of pathological internet use among adolescents in Europe: demographic and social factors. Addiction, 2210-2222. doi:doi:10.1111/j.1360-0443.2012.03946.x
Dwyer, R., Kushlev, K., & Dunn, E. (2018, September). Smartphone Use Undermines Enjoyment of Face to Face Interactions. Journal of Experimental Social Psychology(78), 233-239.
Hadar, A., AEliraz, D., Lazarovits, A. U., & Zangen, A. (2015). Using longitudinal exposure to causally link smartphone usage to changes in behavior, cognition and right prefrontal neural activity. Brain Stimulation: Basic, Translational, and Clinical Research in Neuromodulation(8(2), ), 318.
Hou, Y., Xiong, D., Jiang, T., Song, L., & Wang, Q. (2019). Social media addiction: Its impact, mediation, and intervention. Cyberpsychology: Journal of Psychosocial Research on Cyberspace(13(1),4). doi:10.5817/CP2019-1-4
Kim, S., & Noh, D. (2019). The current status of psychological intervention research for Internet addiction and Internet gaming disorder. Issues in Mental Health Nursing(1), 1–7. doi:doi:10.1080/01612840.2018.1534910
Malinauskas, R., & Malinauskiene, V. (2019). A meta-analysis of psychological interventions for Internet/smartphone addiction among adolescents. Journal of Behavioral Addictions(8(4)), 613–624.
Nyamadi, M., Boateng, R., & Asamenu, I. (2020). Smartphone Addictions: A Review of Themes, Theories and Future Research Directions. Proceedings of the 53rd Hawaii International Conference on System Sciences.
Przybylski, A. K., & Weinstein, N. (2017). A Large Scale Test of the Goldilocks Hypothesis: Quantifying the Relations between Digital-screen Use and the Mental Well-Being of Adolescents. Psychological Science(28(2)), 204-215.
Taylor, K., & Silver, L. (2019, February). Smartphone Ownership Is Growing Rapidly Around the World, but Not Always Equally. Pew Research Center.
Thornton, B., Faires, A., Robbins, M., & Rollins, E. (2014). The mere presence of a cell phone may be distracting implications for attention and tas performance. Social Psychology.
Twenge, J. M., Joiner, T. E., & Martin, G. N. (2018). Increases in Depressive Symptoms, Suicide Related outcomes, and Suicide Rates Among U.S Adolescents After 2010 and Links to Increased Media Screen Time. Clinical Psychological Science(6(1)), 3-17.
Yeun, Y. R., & Han, S. J. (2016). Effects of psychosocial interventions for school-aged children’s Internet addiction, selfcontrol and self-esteem: Meta-analysis. Healthcare InformaticsResearch(22(3)), 217–230. doi:10.4258/hir.2016.22.3.217
Young, K. S. (1999). Internet addiction: Symptoms, evaluation and treatment. In VandeCree, & T. L. Jackson, Innovations in clinical practice: A source book (Vol. 17, pp. 19–31). Sarasota, FL: Professional Resource Press.
בזק. (2019). דוח החיים הדיגיטליים 2018: בשיתוף מכון מחקר TNS.
גולדשמידט, ר'. (12 08 2019). השלכות של שימוש רב במכשירי מדיה דיגיטליים ("מסכים"). הכנסת – מרכז המחקר המידע.
(2020). החיים הדיגיטליים: דוח האינטרנט של בזק 2019-2020. בזק.
(2017). סקר השוואתי הורים-ילדים: פערי תפיסות והתנהגות במרחב המקוון 2017. איגוד האינטרנט הישראלי; שריד: שירותי מחקר והדרכה.
(2015). תוצאות סקר שימוש בטלפון חכם בקרב ילדים. מכון שריד – שירותי מחקר והדרכה בע"מ.
[1] השימוש במונח "מסכים" נעשה לשם הנוחות במסגרת מחויבות אקדמית חלקית. זאת משום שהמסמך הנוכחי, הוא חלק מקווים ראשוניים להצעת מחקר בלבד. כבר הוכח שהמדיות השונות גורמות לרווחה נפשית בשימוש מוגבל המשתנה בין מדיה לבין מדיה, כאשר הרף זה ומעליו השימוש יהיה מופרז ומזיק .(Przybylski & Weinstein, 2017)
למאמר סקירה העוסק בהגדרת השונות להתמכרות לסמרטפון ראה: (Nyamadi, Boateng & Asamenu, 2020).