שאיפתם של המנהלים והמורים היא להכשיר את התלמידים לחיי המעשה במדינת ישראל. עברית היא כלי העבודה החשוב ביותר כשניגשים לשוק התעסוקה. צוותי ההוראה עובדים בתיאום מול המתנדבים במטרה לוודא שהתכנית פועלת ביעילות המקסימלית מבחינת התכנים והצרכים הלוגיסטיים.

 מתנדבים בבתי הספר, שעברית היא שפת האם שלהם, מגיעים מתוך תחושת שליחות אמיתית. הרצון לגשר על הפער שנוצר הוא שמנחה אותם, והידיעה שהם עושים הבדל של ממש בקידום החברה הבדואית.

הורי התלמידים מבינים את החשיבות של התכנית. השאיפה לתת לדור הבא דברים שלא היו לנו היא שאיפה חוצה מגזרים. גישתם של ההורים טמונה בהבנה שעברית היא כלי שחייב להיות בארגז הכלים של כל ילד וילדה החיים בישראל.

 אלו שמאפשרים שכל הטוב הזה יקרה הם השותפים שלנו. המתנדבים המגיעים לבתי הספר, חשובים ככל שיהיו, הם רק קצה הקרחון של הפעילות השוטפת שמכשירה אותם, כמו גם כל העיסוקים הלוגיסטיים הכרוכים בכך, והביקורת העקבית בנוגע להתקדמות התלמידים. מדובר במבצע מורכב, וכל מי שלוקח חלק יחד עמנו עושה זאת מתוך תחושת שליחות זהה לשלנו.